החלום הוא תופעה כלל-אנושית חוצת תרבויות שאיתגרה את האדם משחר ההיסטוריה. חלומות מופיעים בכמה מהיצירות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות כדוגמת האפוס המסופוטמי "עלילות גילגמש", התנ"ך והאודיסיאה של הומרוס.
בעבר התייחסו אל חלומות כאל חזונות נבואיים, ופרשני חלומות הועסקו אצל מלכים רמי מעלה. כיום אנו יודעים כי תפקידם האמיתי של חלומות קשור לתפקוד המוח ולתהליך עיבוד המידע המתרחש בו. למרות ההתקדמות האדירה שחלה בעולם המדע, חוקרים עדיין מתקשים להסביר את עולם החלומות במלואו ומודים כי רב הנסתר על הגלוי.
עובדות על חלומות
1. אנחנו מתחילים לחלום כבר ברחם אמנו
ניתן להבין את התפקיד החשוב של שנת החלום בהתפחות המוח על ידי בחינת תבניות השינה של עוברים. ידוע כיום כי עובר המגיע לשלב הסופי של התפתחותו מבלה את רוב יומו בשינה שכוללת בתוכה חלק ניכר של שנת חלום (REM). חוקרים סוברים כי שנת החלום מהווה תפקיד חשוב בהתפתחות המוח המואצת שלהם.
בהעדר גירוי ויזואלי ברחם, חלומותיהם של העוברים מורכבים מצלילים ותחושות שונות.
2. רוב החלומות נשכחים מהר מאוד
95% מהחלומות נשכחים כעשר דקות מרגע ההתעוררות. מדענים תולים את תופעת השכחה במספר גורמים. גורם אחד הוא תפקודו השונה של המוח בעת שנת חלום. התפקוד השונה הזה מקשה על תהליך עיבוד המידע הנדרש להיווצרות זכרונות חדשים. גורם נוסף הנקשר לשכחה הוא השוני במוליכים עצביים מסויימים במהלך שנת חלום.
3. גברים ונשים חולמים בצורה שונה
חוקרים מצאו שוני בתוכן החלומות של גברים ונשים. חלומותיהם של גברים התאפיינו ביותר פעילות אקטיבית ובפחות שיחות מאשר חלומותיהן של נשים. בנוסף, גברים נטו לחלום בעיקר על גברים אחרים בעוד שבחלומותיהן של נשים הופיע מספר שווה של דמויות נשיות וגבריות.
4. חלק מהחלומות הם אוניברסליים
למרות השוני התרבותי הרב הקיים בעולם, ישנם חלומות החוזרים על עצמם אצל אנשים מכל קצוות תבל. דוגמה טובה לסוג חלום כזה הוא חלום על נפילה שמופיע מיד בתחילת השינה. זהו חלום קצר שבו הגוף שלנו מתכווץ או קופץ ואנחנו מתעוררים. על פי התיאוריה הפיזיולוגית, מדובר על שריר שנרפה מהר מדי בעקבות הרדמות זריזה והתגובה הגופנית היא קפיצה מהירה. המוח מגשר על הפער הזה באמצעות חלום קצר על נפילה או מעידה. חלומות שכיחים נוספים הם חלומות בנושא ריחוף, אסונות טבע ובריחה.
5. החלומות שיחקו תפקיד חשוב בתנ"ך
כפי שציינו בהתחלה, חלומות הופיעו ביצירות משחר האנושות וגם בסיפורי התנ"ך שלנו. החלום הראשון המופיע בתנ"ך הוא חלומו של אברהם אבינו בו מושמעת לו מעין הבטחה נבואית על עתידה הטוב של האומה שעתידה להתפתח ממנו. חלומות ממלאים תפקיד חשוב גם בסיפורי יוסף ואחיו ועלילות פרעה.
6. מה שלא הכרתם על חלומות צלולים
חלום צלול הוא חלום שבו האדם מודע לכך שהוא חולם. הוא מהווה מעין שלב ביניים שבין הערות לשנת החלום. ישנן מספר שיטות שנועדו לסייע לאנשים לשלוט בחלומותיהם. שיטות אלו כוללות התעוררות לאחר מספר שעות שינה וריכוז בגירויים השונים הנמצאים בסביבת השינה. גירויים אלו (אורות, צלילים וריחות) יכולים להוות מעין "גשר" בין החולם למציאות ולסייע בהשגת השליטה הרצויה בחלום.
7. חלומות מהווים השראה להמצאות
ממציאים שונים לאורך ההיסטוריה ציינו כי נדידת בעיות משעות היום לחלום סייעה להם בתהליך הגילוי וההמצאה. בשנת 1865 ,פענח הכימאי פרידריך אוגוסט קקולה את מבנה המולקולה האורגנית בנזן (C6H6) בעזרת חלום בו התגלה לו נחש הנושך את זנבו (אורובורוס). קקולה פירש את החלום כרמז לבעיה שהעסיקה אותו ומצא את מבנה הטבעת המשושה.
דוגמה נוספת היא המצאת מכונת התפירה. ממציא המכונה, אליאס האו, סיפר כי חלום על אנשים הרודפים אחריו עם חניטות דמויות מחטים היווה את ההשראה להמצאתו. ממציאים מפורסמים נוספים כוללים את דימטרי מנדלייב, הוגה הטבלה המחזורית ולארי פייג', אחד ממקימי מנוע החיפוש "גוגל".
8. חלקנו חולמים בשחור לבן
רובנו חולמים בצבע, אך מתברר כי כ-12% אחוז מהאוכלוסייה חולמים בשחור-לבן למרות שאין כל פגם בראייתם. שכיחות החלומות בשחור לבן עולה עם הגיל. אנשים מעל גיל 55 מדווחים כי רבע מחלומותיהם הם בגווני אפור. השוני בין הדורות מוסבר על ידי שיעור החשיפה לשידורי טלוויזיה בצבע בגילאי הילדות.
9. אנחנו משותקים בזמן החלום
אחד ממאפיינה החשובים של שנת החלום הוא שיתוק של מערכת העצבים. שיתוק זה נקרא בשם "REM Atonia", ומטרתו היא להגן על החולם מפגיעה גופנית שעלולה להתרחש מביצוע הפעולות הפיזיות עליהן הוא חולם.
במקרים מסוימים, השיתוק נמשך מספר דקות לאחר ההתעוררות, במצב זה אנחנו כבר ערים אך לא מסוגלים לזוז. זוהי תופעה מפחידה אך תקינה הנקראת "שיתוק שינה" והיא נחוות על ידי כ-40% מהאוכלוסייה.
10. גם עיוורים חולמים
חלומותיהם של עיוורים מלידה מכילים אף הם צורות ודמויות, אך חווית החלום שלהם מתבטאת ביתר שאת באמצעות חושים אחרים כמו חוש השמיעה והריח.
11. אנחנו חולמים במשך 6 שנים מחיינו
אנו מבלים כשליש מחיינו בשינה. מדי לילה יופיעו במהלך שנתנו 5-3 חלומות, שמשכם הכולל שעה וחצי. במהלך חייו, האדם הממוצע מבלה שש שנים שלמות בחלומות לילה. זהו נתון מדהים, של כ-7% מאורך החיים הממוצע.
12. מה מתרחש במוחנו בזמן החלום?
באמצעות שימוש בדור חדש יותר של מכשיר ה-MRI ,חוקרים הצליחו להגיע להבנה משמעותית יותר של האזורים הפעילים במוח בזמן שנת החלום. מתברר כי האיזורים הפעילים ביותר במוח הם ה"היפוקמפוס" הקשור לזיכרון וה"אמיגדלה" הקשורה ברגשות.
לעומת זאת, כבויים אזורי קליפת המוח הקדם-מצחית האחראית על ניהול אסטרטגי והאזור בקליפת המוח האחראי על בדיקת עובדות. ממצאים אלו מסייעים להבנת תפקידו ואופן היווצרותו של החלום במוח.
13. חלקנו הולכים מתוך שינה
תופעת ה"סהרוריות" (הליכה מתוך שינה) היא הפרעת שינה שהסובל ממנה מבצע פעילויות הנעשות לרוב בשעות העירות, בעודו ישן. תופעה זו יכולה להופיע בכל הגילים, אך נפוצה בעיקר אצל ילדים ומתבגרים. היא מופיעה אצל כ-15% מהאוכלוסייה ברמות חומרה משתנות.
14. חלומות "נבואיים"
אנשים רבים מאמינים כי הם חלמו על ארוע שהתרחש לאחר מכן במציאות. לדעת מומחים, ניתן לייחס את התופעה לשילוב של זיכרון שגוי וצירוף מקרים. הסבר אחר הוא שהחולמים מקבלים בחלום הצצה למידע החסום לגישה בשעות הערות. מידע זה מעובד באמצעות החלום, דבר התורם לתחושת הידיעה המוקדמת.
15. סיוטים
רובנו חווים סיוטים, חלומות בעלי נושאים מפחידים או אפלים. סיוטים נפוצים יותר אצל ילדים בגילאי 3 – 6 אך גם מתרחשים בכל גיל. סיוט יכלול תכנים של סכנה ומצוקה וייצור תחושות כגון נפילה, כאב, טביעה או מוות. לפי מחקר קנדי, הנושא השכיח ביותר בסיוטים הוא עימות פיזי.
סיכום עובדות על חלומות
לסיכום, לחלומות תפקיד משמעותי בחיים של כולנו. אנחנו חולמים בטרם הגחנו לאוויר העולם ומבלים חלק נכבד מזמננו בשינה ובחלימה. מעבר לתפקיד שחלומות ממלאים בעיבוד מידע ויצירת זכרונות, הם בעלי תפקיד תרבותי חשוב הנשמר משחר האנושות ועד ימנו.